פרדס יוסף, ספר ויקרא ה׳:כ״ו

על אחת, עי' תוה"מ יש הבדל בין שימוש ל' ובין על, ל' מורה החלוקה ועל מורה הצירוף שאם ירצה לציין לכל אחד ואחד יאמר בלמ"ד כמו שני העומר לאחד, שפי' לכל אחד, ועל מציין על הכל ביחד והקרבתם אל הלחם, ועי' תזריע סי' כ"ג, ומצורע מ"א:

מכל אשר יעשה לאשמה בה. כ' במאור ושמש בשם הרה"ק ר' מענדלי מרימינוב ז"ל, שהי' מנהג מקודם כשבעל הקורא סיים פ' ויקרא לאשמה בה, שלא לסיים בדבר רע, כל הקהל עמדו וקראו בקול רם, לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי ר"ת לאשמ"ה ב"ה - וראיתי בשם גדול א' דענין שביתת שבת, שמחזירין מעשה בראשית ליוצר בראשית, ה' ברא כל העולם ונתן לאדם לעבדה ולשמרה, והארץ נתן לבני אדם, ובשבת נותן ישראל לחזרה היצירה, להראות שהוא חלק ה' כל הבריאה, אבל גוזל ונשבע על שקר, כיחש ביצירת ה' במה שגזל חלק חבירו, להכי כי יחטא ואשם, כשעושה תשובה ומשלם קרן חומש ואשם אז יכפר עליו הכהן ונסלח כו', לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי: